חסימת וריד רטינלי

חסימה בכלי דם שתפקידם לפנות נוזל ודם מהרשתית, נקראת חסימת וריד רטינלי. החסימה יכולה להיות חלקית או מלאה. במצב זה, זרימת הדם מהעין תהיה מואטת או תיחסם לגמרי, מה שעלול לגרום להצטברות נוזלים ברשתית, ליצירת בצקת ולדימום.

מי נמצא בסיכון לסבול מחסימת וריד רטינלי?

המחלה שכיחה יותר באנשים מעל גיל 50, אך יכולה להופיע באופן לא שכיח גם בגיל צעיר יותר.

ישנם גורמים נוספים שמעלים את הסיכון, כגון יתר לחץ דם או מחלות רקע כמו טרשת עורקים, גלאוקומה, בעיות של תת קרישיות או קרישיות יתר בדם וסוכרת.

מהם התסמינים לחסימת וריד רטינלי?

לרוב המטופל יתלונן על ירידה פתאומית בראייה, לרוב לא מלווה בכאבים. הירידה בראייה יכולה לנוע בין קלה לחמורה והיא משנית לבצקת במרכז הרשתית (מקולה). בשלב מתקדם עשוי להתפתח דימום לזגוגית העין, ואז יופיעו גם כתמים וגופים צפים בשדה הראייה. היעדר אבחון וטיפול בבעיה בשלביה המוקדמים יכול לגרום לגלאוקומה, לחץ תוך עיני מוגבר ואף אובדן ראייה בלתי הפיך. על כן, אין לזלזל בתסמינים, ויש לגשת מיד לאבחון אצל רופא העיניים.

איך מתבצע האבחון של חסימת וריד רטינלי?

חולים הנמצאים באחת מקבוצות הסיכון המוזכרות למעלה, ובמיוחד חולים במחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, ייבדקו אצל רופא עיניים אחת לשנה. לצורך האבחון, יעשה הרופא שימוש במנורת סדק ובצילומי OCT כדי להדגים את הרשתית וכלי הדם שבה.

במקרה של ירידה פתאומית בראייה יש לפנות לרופא עיניים לצורך בדיקה עינית שתכלול בדיקת ראייה, לחץ תוך עיני ובדיקה עינית מקיפה. לפי הצורך יש צורך בביצוע צילום OCT.

כיצד מטפלים בחסימת וריד רטינלי?

במצבים בהם התפתחה בצקת ברשתית, הטיפול המקובל הינו זריקות תוך-עיניות מסוג נוגדני VEGF או בסטרואידים. במקרים מסוימים, בעיקר בשלבים מתקדמים של המחלה, יש צורך בביצוע טיפול בלייזר.