ניוון מקולרי גילי

מהו ניוון מקולרי גילי (נמ"ג)?

מחלות רשתית רבות נגרמות עקב בעיה במקולה – החלק המרכזי ברשתית, שאחראי על חדות ודיוק הראייה – כמו זיהוי צבעים, אותיות, אנשים ועצמים שונים.

ניוון מקולרי גילי (AMD- Age related macular degeneration) או בשמו השני ניוון רשתית, נחשב למחלה כרונית הפוגעת במקולה, ומהווה את הגורם השכיח ביותר לאובדן ראייה בגיל המבוגר. המחלה מופיעה בעיקר אצל מבוגרים בני 65 ומעלה, אך לעיתים גם בגיל צעיר יותר.

למחלה יש שני שלבים: השלב היבש – ההתחלתי, שבו נפגעים התאים המצויים מתחת לרשתית. הידרדרות הראייה בשלב זה היא בדרך כלל איטית והדרגתית, כשעיקר התסמינים הם קושי בראייה בלילה וירידה ברגישות לאור.

השלב הרטוב – המתקדם – שבו חלה הידרדרות מהירה בראייה, עקב התפתחות כלי דם פגומים ברשתית, מה שגורם לדליפה של נוזלים, שומנים ודם לתוך הרשתית. בהיעדר טיפול מהיר, שלב זה עלול לגרום לאובדן ראייה בלתי הפיך ולעיוורון.

ככל שאבחון המחלה יבוצע מוקדם יותר, כך ניתן יהיה למנוע את התדרדרות המצב.

מהם גורמי הסיכון לחלות בניוון מקולרי?

מלבד הגיל, קיימים גורמים נוספים המעלים את הסיכון לחלות בניוון מקולרי, ביניהם גורמים תורשתיים, ולכן יש חשיבות מרובה שכל אדם מעל גיל 50 בעל היסטוריה משפחתית של ניוון מקולרי, ייבדק בצורה סדירה על ידי רופא עיניים, אחת לשנה. אם נמצאו בבדיקה סימנים התחלתיים של המחלה, יהא עליו לבצע מעקב תדיר יותר אצל רופא העיניים, הכולל בין היתר צילום OCT.

עישון, תזונה לקויה והשמנת יתר, מחלות לב ולחץ דם מהווים גורמי סיכון נוספים. כמו כן, נשים נמצאות בסיכון מוגבר לחלות במחלה. בנוסף, אצל מטופלים שסבלו מניוון מקולרי משמעותי בעין אחת, קיים סיכוי של כ- 40% לפתח את המחלה גם בעין השנייה.

מהם הסימפטומים של ניוון מקולרי גילי?

הסימפטומים של ניוון מקולרי רשתית כוללים: קושי בראייה בחשיכה, עיוותים בראייה, ראייה מטושטשת, הופעת כתמים בשדה הראייה.

כיצד מטפלים בניוון מקולרי גילי?

הטיפול במחלה ניתן באמצעות הזרקה תוך-עינית של תרופה הנוגדת את חלבון ה- VEGF, שגורם לצמיחת כלי דם ברשתית העין. התרופה למעשה משמשת כחסם המונע צמיחת כלי דם פגומים ברשתית. כיום נעשה שימוש בשלוש תרופות מרכזיות לטיפול בתופעה, ובהן אווסטין, וכן לסנטיס ואייליה, שניתנות בד"כ במקרים בהם הזרקת האווסטין לא השיגה את המטרה

דילוג לתוכן